לייפר נ' קופת חולים כללית ראשל"צ

החלטה

1.התובעת הגישה נגד הנתבעת תובענה להשבת סך של 2364 ₪ ולפיצוי בגין עוגמת נפש. לטענת התובעת, חרף העובדה ששני רופאים המליצו על ביצוע בדיקת MRI לבירור תלונותיה הרפואיות, נאלצה היא לבצע את הבדיקה ולשלם עליה מכיסה.

2.    הנתבעת טענה לחוסר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בתובענה, לאור הוראת סעיף 54(ב) בחוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד-1994. בשל כך עתרה הנתבעת לסילוק התובענה על הסף.

3.   ביום 17.2.14 התובעת הגישה בקשה לדחות את מועד ישיבת 25.2.14 ב- 60 יום, מסיבות אישיות.

4.    לבית המשפט לתביעות קטנות קיימת סמכות לדון בתובענה כספית בסכום התובענה דנן, אך סעיף 60 בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 קובע באופן מפורש, כי סמכותו של בית משפט זה קיימת:

"ובלבד שהתביעות אינן ... בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר."

5.    חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 קובע בסעיף 54(ב) כי:

"לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות."

6.במקרה שבפניי, המחלוקת מתייחסת באופן ברור לטענות התובעת כנגד מוסד הנותן שירות רפואי (קופת חולים), והמבטח את התובעת בביטוח בריאות. התובעת טוענת כי קופת החולים סירבה לשלם עבור הבדיקה למרות שהייתה מחוייבת לכך. המדובר בתובענה להשבת כספים ששילמה התובעת, מפאת הפרת החוזה הביטוחי מצד הקופה. על כן, בוודאי שאין מדובר בתובענה הנסמכת על עילה נזיקית, ומשכך בית המשפט לתביעות קטנות לא רכש סמכות לדון בתובענה זו, לפי שהסמכות הייחודית לדון בה מסורה לבית הדין לעבודה.

7.מצאתי מקום לציין כי נעתרתי לבקשת הנתבעת עוד בטרם ניתנה לתובעת זכות התגובה, שכן המדובר בעניין שבסמכות עניינית. במצב דברים זה קמה לבית המשפט החובה לבחון סוגיה זו מיוזמתו וללא דיחוי (לעניין זה ראה אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי בעמ' 13 מהדורה תשיעית, (2007) )

7.      בנסיבות העניין הנני מורה על מחיקת התובענה.

        הדיון הקבוע בפניי בתיק זה – יבוטל.

ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"ד, 04 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: